בעקבות המחשבה על הביקורת אותה, קוראים וקוראות יקרים, אתם הולכים לקרוא עכשיו, התחלתי לחשוב על כתיבת רשומה בה אספר מה, לדעתי, היא דרך טובה להציג עולם פנטסטי. הצגת עולם היא משהו שהרבה קוראים (ומסתבר גם כותבים) לוקחים כמובן מאליו. מציגים כמה דמויות עם כוחות או מאפיינים לא אנושיים, נותנים להם פן אישיות שניתן להתחבר אליות, שמים ברקע כמה יצורים או מקומות חדשים ומגניבים, והפלא ופלא! יש עולם.
לא הייתי שם לב לכמה הטעות הזאת מרה בעצמי, עד שלא קראתי את Mouse Guard של דייויד פטרסן (David Petersen).
כבר מספר שנים שביום הקומיקס בחינם הוצאות הספרים הקטנה Archaia Studios הוציאה חוברת מרובעת ומעניינת עם סיפורים קצרים מהעולם של Mouse Guard, כדי למשוך קוראים שנהנו לקנות את הספרים המלאים.
למען האמת, אני דווקה מאד נהנתי מהחוברות הקצרות האלו! הן היו מרובעות, מה שבלט בין כל החוברות בגודל האמריקאי-סטנדרטי שיוצאות באותו היום. הציורים היו מעולים ומדוייקים. היו בהם סיפורים קצרים עם סצינות אקשן נחמדות. בסופה של כל חוברת נראה שהקומיקס החינמי יצר קשר עם אחת מהדמויות מהסיפור הרחב, מה שגרם לי לרצות לדעת מי היא ומה תפקידה. מבחינתי, המטרה של יום הקומיקס בחינם הושגה, ורציתי לרכוש עותק בכיכובם של משמר העכברים. לצערי, ספרי הסידרה (כיום שלושה, או ארבעה במספר) יצאו אך ורק בכריכה קשה, ומחירם עבר את סף מאה השקלים. יקר מידי עבור הדם שלי. באותו סכום יכלתי לקנות מספר ספרים של סדרות מוכרות.
הנחתי לנושא, עד שביום הקומיקס בחינם האחרון ראיתי שהספר הראשון בסדרה, זה אשר אותו אני עומד לבקר ברגעים אלו, יצא במהדורה חדשה בכריכה רכה. המחיר היה עדיין מעט גבוה מהממוצע, אבל בעקבות המבצעים של יום הקומיקס בחינם, יכלתי להרשות לעצמי לרכוש אותו. לפני כשבוע התחלתי לקרוא, וסיימתי.
הדבר הראשון שבולט בספר, זוהי האומנות. הדמויות העכבריות מצויירות באופן ריאליסטי, וכן גם כל שאר החיות, הרקעים, המבנים והקרבות. הדבר היחיד שחרה לי זה ציור הנשקים. בציור דרמטי שמשתרע על פני עמוד שלם שבו אנחנו רואים עכבר עומד מול נחש מוכן לתקיפה, עם תיאור מדוייק של כל קשקש וקשקש, חרב שמצויירת בצורת משולש עם מעט הצללה שוברת את האווירה. אבל זו סתם תלונה קטנונית שלי.
מעולם לא ראיתי סרטנים מצויירים כל כך יפה מקרוב ובכל כך הרבה תנוחות. ישנם קרבות שמשתרעים על פני מספר כפולות של עמודים, וזה מעניין לעקוב אחריהם.
העימוד עצמו והקומפוזיציות טובות. הדף המרובע פותח מספר אפשרויות לסידור פאנלים שקשה להגיע אליהם ביחסי רוחב-גובה אחרים של עמוד. יש לפטרסן חיבה לסימטריה (בין אם היא סיבובית, או סימטריית מראה) בעימוד הכפולות ואני יכול להעריך את זה.
לסיכום, מכל הבחינות האומנותיות, הספר עומד בציפיות ואף עולה עליהם.
מכל הבחינות האחרות... פחות.
בתחילת הרשומה הזכרתי בניית עולם. לדעתי, העולם של Mouse Guard לא אמין. מהרבה בחינות דמויות העכברים היו יכולים להיות ארנבים, לוטרות או אפילו בני אדם, ולא הינו חייבים לשנות את העלילה. אין שום דבר עכברי בהם.
בתחילת כל פרק יש עמוד שלם של טקסט שמספר איזו הקדמה. המלל שמקדים את הפרק הראשון מגלה לנו מעט על ההסטוריה של אומת העכברים. אנחנו קוראים על מלחמה נגד שר המלחמה הסמורי (מי?) בחורף של שנת 1149 (לספירה של מי?). כיום משמר העכברים משמש בעיקר לליווי, סיור והגנה נגד טורפים אחרים.
כל המידע הזה היה יכול להיות מתואר בצורת קומיקס. לדוגמה, עכבר זקן מספר לנכד שלו, או חייל צעיר קורא בספר שקיבל. אבל לא. זה טקסט.
העלילה עצמה מתחילה כשסוחר אורז נרדם מתחת לעץ, ולאחר זמן מה, כשהוא לא הגיע לישוב אליו פניו היו מועדות, שלושה עכברים מהמשמר הולכים לחפש אותו - ליאם, קנזי וסקסון. בזמן החיפוש הם נתקלים במפה של עיר ומכך מסיקים שהסוחר היה בוגד, ועל דעת עצמם מחליטים לצאת ולחפש עד כמה עמוק חלחלה הבגידה.
במקביל, עכברת משמר בשם סאדי הולכת לראות מה קורה עם עכבר משמר אחר שלא דיווח כבר הרבה זמן.
המשך העלילה דק וצפוי. הדמויות עצמן לא ממש משתנות ולא ממש מעניינות. ליאם צעיר. קנזי חכם. סקסון חם מזג. סאדי בחורה.
למען האמת, חוסר העומק בעלילה לא היה מפריע לי כל כך, והאומנות היתה מכפרת על הפגם הזה, אלמלא כל שאר הפגמים שעושים את Mouse Guard לפנטזיה לא אמינה.
בזמן הקריאה עלו לי מספר שאלות שנותרו ללא מענה. לדוגמה, למה רק לעכברים יש לבוש וציוויליזציה, אבל לא לנחשים, סרטנים ודבורים שבספר? למה הערים שלהם נראות אנושיות לגמרי? הרי הם עכברים, ויש להם דרישות עכבריות שאמורות לבוא לידי ביטוי בארכיטקטורה. כלי הנשק שלהם אנושיים לגמרי, למרות שהייתי מצפה שיצור שלפעמים הולך על שתי רגליים (מה שאני כן יכול לקבל) ולפעמים על ארבע ימציא כלים אחרים. למה להחזיק מפה של עיר נחשב לבגידה? אולי העכבר סתם מתעניין בקרטוגרפיה, או שיש לו בעיה להתמצא בעיר. מה גם שבהמשך אנחנו רואים חנות של מפות, מה שאומר שזאת לא סחורה אסורה. אם העכברים יוצאים לבדוק מה קורה עם עכברים אחרים שלא שלחו מסרים, איך עכברים שולחים מסרים? מה דרכי התקשורת שלהם? בהמשך העלילה אנחנו מגלים שאחת הדמויות גרה בבקתה מבודדת על החוף, אז זה לא שהוא יכל לשלוח שליח.
עיצוב הדמויות רע. הן אולי מצויירות יפה, אבל אין להם הבעות פנים חוץ מעיניים זועפות מידי פעם. בדמויות מסויימות שתמיד זועפות (כמו סקסון) אין הרבה וריאציה. כולם כמעט באותו גודל ורק צבע הפרווה שונה. עיצוב הדמויות כל כך רע, שלא ידעתי שסאדי היא בחורה עד שלא פנו אליה בלשון נקבה. מה שגרם לי להסתכל מקרוב על הפעמים שהיא מופיעה ולמצוא הבדלים בינה ולבין הגברים. חשבתי שההבדל הוא צורת העיניים, אז בדקתי דמויות אחרות, וראיתי שלקנזי יש עיניים דומות לפעמים. באתר של Mouse Guard כתוב שקנזי זכר.
הטקסט ממש דליל. רוב בלוני הדיבור מכילים משפט אחד פשוט, ועמודים שלמים עוברים בלי מילה. בסצינות חשובות, שבהם הקורא מצפה לנאום משכנע או לאיזה דיאלוג, נזרקים רק כמה משפטים. רוב רובו של הטקסט בספר נמצא בהקדמה (המיותרת לדעתי) של כל פרק, ובסיפור הרקע באמצע הספר, ששוב, מסופר לא בצורת קומיקס. כאשר בוחנים את הספר בצורה הזאת, אפשר באמת לסכם את כל העלילה בעזרת ששת העמודים האלו. מעט עצוב. כמו כן, המילים עצמם כתובות בגופן שלדעתי לא מתאים לקומיקס. הוא סריפי, פסבדו-ישן, ובברור ממוחשב. הוא לחוץ מידי בתוך הבלונים, מה שגורם לי לתהות על הקמצנות בשטח בלון אם במילא לא כתוב שם הרבה.
בסוף הספר יש עמודים נוספים עם ציורי הדמויות של הספר על ידי אומנים שונים, כמו גאי דייויס (Guy Davis) וריק קורטז (Rick Cortes). אני חייב לציין שלעכברים בציורים של האומנים האלו יש הרבה יותר אישיות מאשר בקומיקס עצמו. מה שרק מוכיח כמה הבעות פנים חשובות בקומיקס.
בנוסף לכך, מוצגים בפנינו כמה מהתוספים היותר תמוהים שראיתי אי פעם בקומיקס. מפה של האיזורים המתוארים בספר זה דבר נחמד, וחלק אינטגרלי בהרבה סיפורי פנטזיה. דווקה כאן הטקסט כתוב בכתב יד, והוא לא ממש ברור. בסיפור עצמו אנחנו מבקרים רק בשלושה מקומות, ומוזכרים רק עוד שניים נוספים, בזמן שעל המפה יש כעשרים ישובים אניגמטיים עם שמות לא ברורים.
לאחר מכן ישנו ציור מנקודת מבט אווירית על אחת מהערים בסיפור שנמצאת בתוך גזע עץ. עצמו עיניים ודמיינו עיר עכברית בגזע עץ. אני מדמיין בתים מרובי קומות מדורגים על הצד הפנימי של הגזע עם מדרגות לוליניות וגשרים תלויים. מה אנחנו מקבלים בציור? עיר אנושית לגמרי עם בתים אנושיים של כפר אנושי מימי ביניים. אה. כן. יש למעלה חורי איוורור. זה הפרט היחיד שמזכיר לנו שכל הישוב הזה נמצא בתוך עץ. אף אחד מהמבנים בעיר לא בולט במיוחד, ובציור מפוזרים כל מיני כתובות כמו "אזור מגורים" (בקתאות עם קומה אחת וגג רעפים), "אזור מסחרי" (בקתאות עם קומה אחת וגג רעפים) ו"אכסניה" (בקתה עם קומה אחת וגג רעפים). וואו.
בזוג העמודים שלאחר מכן אנחנו רואים את טירת לוקהבן! המבצר העכברי שחצוב לתוך הסלע! מעוז המשמר! ומה מפורט שיש שם? נפחיה, מטבח, מתפרה, וכוורת. מטורף...
אחר כך מתארים בפנינו כמה מהמקצועות המרתקים שיש לעכברים. הציוויליזציה העכברית כנראה שונה משלנו בכל כך הרבה מובנים, עד שאנחנו חייבים לראות במה הם עוסקים ביום יום כדי שנוכל להבין אותם טוב יותר! והמקצועות האלו הם... סתת אבן, נגר, כדר, אופה ואיכר. אני באקסטזה.
כל הפרטים הקטנים האלו לאט לאט מתחילים להצטבר. יש בספר את כל מה שהבטיחו לי בדוגמיות מיום הקומיקס בחינם - קרבות מרתקים, ואומנות יפייפיה, אבל לא יותר מזה. לא רק על אלו קומיקס אמור להשען.
הייתי יכול להמליץ על האוגדן בתור קריאה קלילה ומשהו יפה לבהות בו, אבל אני צריך להסתייג מכך כי המחיר לא מצדיק זאת. יש ספרים יפים באותה מידה, אם לא יותר, עם עלילה טובה יותר, במחיר זול יותר.
אני ממליץ על הספר רק במקרה המאד ספציפי בו יש לכם חיבה עזה לעכברים מצויירים, העלילה לא חשובה לכם, ויש לכם מספיק כסף רק בשביל אומנות יפה. כלומר אני ממליץ על Mouse Guard רק עבור מנהלים בכירים בחברת דיסני.
לא הייתי שם לב לכמה הטעות הזאת מרה בעצמי, עד שלא קראתי את Mouse Guard של דייויד פטרסן (David Petersen).
כבר מספר שנים שביום הקומיקס בחינם הוצאות הספרים הקטנה Archaia Studios הוציאה חוברת מרובעת ומעניינת עם סיפורים קצרים מהעולם של Mouse Guard, כדי למשוך קוראים שנהנו לקנות את הספרים המלאים.
למען האמת, אני דווקה מאד נהנתי מהחוברות הקצרות האלו! הן היו מרובעות, מה שבלט בין כל החוברות בגודל האמריקאי-סטנדרטי שיוצאות באותו היום. הציורים היו מעולים ומדוייקים. היו בהם סיפורים קצרים עם סצינות אקשן נחמדות. בסופה של כל חוברת נראה שהקומיקס החינמי יצר קשר עם אחת מהדמויות מהסיפור הרחב, מה שגרם לי לרצות לדעת מי היא ומה תפקידה. מבחינתי, המטרה של יום הקומיקס בחינם הושגה, ורציתי לרכוש עותק בכיכובם של משמר העכברים. לצערי, ספרי הסידרה (כיום שלושה, או ארבעה במספר) יצאו אך ורק בכריכה קשה, ומחירם עבר את סף מאה השקלים. יקר מידי עבור הדם שלי. באותו סכום יכלתי לקנות מספר ספרים של סדרות מוכרות.
הנחתי לנושא, עד שביום הקומיקס בחינם האחרון ראיתי שהספר הראשון בסדרה, זה אשר אותו אני עומד לבקר ברגעים אלו, יצא במהדורה חדשה בכריכה רכה. המחיר היה עדיין מעט גבוה מהממוצע, אבל בעקבות המבצעים של יום הקומיקס בחינם, יכלתי להרשות לעצמי לרכוש אותו. לפני כשבוע התחלתי לקרוא, וסיימתי.
הדבר הראשון שבולט בספר, זוהי האומנות. הדמויות העכבריות מצויירות באופן ריאליסטי, וכן גם כל שאר החיות, הרקעים, המבנים והקרבות. הדבר היחיד שחרה לי זה ציור הנשקים. בציור דרמטי שמשתרע על פני עמוד שלם שבו אנחנו רואים עכבר עומד מול נחש מוכן לתקיפה, עם תיאור מדוייק של כל קשקש וקשקש, חרב שמצויירת בצורת משולש עם מעט הצללה שוברת את האווירה. אבל זו סתם תלונה קטנונית שלי.
מעולם לא ראיתי סרטנים מצויירים כל כך יפה מקרוב ובכל כך הרבה תנוחות. ישנם קרבות שמשתרעים על פני מספר כפולות של עמודים, וזה מעניין לעקוב אחריהם.
העימוד עצמו והקומפוזיציות טובות. הדף המרובע פותח מספר אפשרויות לסידור פאנלים שקשה להגיע אליהם ביחסי רוחב-גובה אחרים של עמוד. יש לפטרסן חיבה לסימטריה (בין אם היא סיבובית, או סימטריית מראה) בעימוד הכפולות ואני יכול להעריך את זה.
לסיכום, מכל הבחינות האומנותיות, הספר עומד בציפיות ואף עולה עליהם.
מכל הבחינות האחרות... פחות.
בתחילת הרשומה הזכרתי בניית עולם. לדעתי, העולם של Mouse Guard לא אמין. מהרבה בחינות דמויות העכברים היו יכולים להיות ארנבים, לוטרות או אפילו בני אדם, ולא הינו חייבים לשנות את העלילה. אין שום דבר עכברי בהם.
בתחילת כל פרק יש עמוד שלם של טקסט שמספר איזו הקדמה. המלל שמקדים את הפרק הראשון מגלה לנו מעט על ההסטוריה של אומת העכברים. אנחנו קוראים על מלחמה נגד שר המלחמה הסמורי (מי?) בחורף של שנת 1149 (לספירה של מי?). כיום משמר העכברים משמש בעיקר לליווי, סיור והגנה נגד טורפים אחרים.
כל המידע הזה היה יכול להיות מתואר בצורת קומיקס. לדוגמה, עכבר זקן מספר לנכד שלו, או חייל צעיר קורא בספר שקיבל. אבל לא. זה טקסט.
העלילה עצמה מתחילה כשסוחר אורז נרדם מתחת לעץ, ולאחר זמן מה, כשהוא לא הגיע לישוב אליו פניו היו מועדות, שלושה עכברים מהמשמר הולכים לחפש אותו - ליאם, קנזי וסקסון. בזמן החיפוש הם נתקלים במפה של עיר ומכך מסיקים שהסוחר היה בוגד, ועל דעת עצמם מחליטים לצאת ולחפש עד כמה עמוק חלחלה הבגידה.
במקביל, עכברת משמר בשם סאדי הולכת לראות מה קורה עם עכבר משמר אחר שלא דיווח כבר הרבה זמן.
המשך העלילה דק וצפוי. הדמויות עצמן לא ממש משתנות ולא ממש מעניינות. ליאם צעיר. קנזי חכם. סקסון חם מזג. סאדי בחורה.
למען האמת, חוסר העומק בעלילה לא היה מפריע לי כל כך, והאומנות היתה מכפרת על הפגם הזה, אלמלא כל שאר הפגמים שעושים את Mouse Guard לפנטזיה לא אמינה.
בזמן הקריאה עלו לי מספר שאלות שנותרו ללא מענה. לדוגמה, למה רק לעכברים יש לבוש וציוויליזציה, אבל לא לנחשים, סרטנים ודבורים שבספר? למה הערים שלהם נראות אנושיות לגמרי? הרי הם עכברים, ויש להם דרישות עכבריות שאמורות לבוא לידי ביטוי בארכיטקטורה. כלי הנשק שלהם אנושיים לגמרי, למרות שהייתי מצפה שיצור שלפעמים הולך על שתי רגליים (מה שאני כן יכול לקבל) ולפעמים על ארבע ימציא כלים אחרים. למה להחזיק מפה של עיר נחשב לבגידה? אולי העכבר סתם מתעניין בקרטוגרפיה, או שיש לו בעיה להתמצא בעיר. מה גם שבהמשך אנחנו רואים חנות של מפות, מה שאומר שזאת לא סחורה אסורה. אם העכברים יוצאים לבדוק מה קורה עם עכברים אחרים שלא שלחו מסרים, איך עכברים שולחים מסרים? מה דרכי התקשורת שלהם? בהמשך העלילה אנחנו מגלים שאחת הדמויות גרה בבקתה מבודדת על החוף, אז זה לא שהוא יכל לשלוח שליח.
עיצוב הדמויות רע. הן אולי מצויירות יפה, אבל אין להם הבעות פנים חוץ מעיניים זועפות מידי פעם. בדמויות מסויימות שתמיד זועפות (כמו סקסון) אין הרבה וריאציה. כולם כמעט באותו גודל ורק צבע הפרווה שונה. עיצוב הדמויות כל כך רע, שלא ידעתי שסאדי היא בחורה עד שלא פנו אליה בלשון נקבה. מה שגרם לי להסתכל מקרוב על הפעמים שהיא מופיעה ולמצוא הבדלים בינה ולבין הגברים. חשבתי שההבדל הוא צורת העיניים, אז בדקתי דמויות אחרות, וראיתי שלקנזי יש עיניים דומות לפעמים. באתר של Mouse Guard כתוב שקנזי זכר.
הטקסט ממש דליל. רוב בלוני הדיבור מכילים משפט אחד פשוט, ועמודים שלמים עוברים בלי מילה. בסצינות חשובות, שבהם הקורא מצפה לנאום משכנע או לאיזה דיאלוג, נזרקים רק כמה משפטים. רוב רובו של הטקסט בספר נמצא בהקדמה (המיותרת לדעתי) של כל פרק, ובסיפור הרקע באמצע הספר, ששוב, מסופר לא בצורת קומיקס. כאשר בוחנים את הספר בצורה הזאת, אפשר באמת לסכם את כל העלילה בעזרת ששת העמודים האלו. מעט עצוב. כמו כן, המילים עצמם כתובות בגופן שלדעתי לא מתאים לקומיקס. הוא סריפי, פסבדו-ישן, ובברור ממוחשב. הוא לחוץ מידי בתוך הבלונים, מה שגורם לי לתהות על הקמצנות בשטח בלון אם במילא לא כתוב שם הרבה.
בסוף הספר יש עמודים נוספים עם ציורי הדמויות של הספר על ידי אומנים שונים, כמו גאי דייויס (Guy Davis) וריק קורטז (Rick Cortes). אני חייב לציין שלעכברים בציורים של האומנים האלו יש הרבה יותר אישיות מאשר בקומיקס עצמו. מה שרק מוכיח כמה הבעות פנים חשובות בקומיקס.
בנוסף לכך, מוצגים בפנינו כמה מהתוספים היותר תמוהים שראיתי אי פעם בקומיקס. מפה של האיזורים המתוארים בספר זה דבר נחמד, וחלק אינטגרלי בהרבה סיפורי פנטזיה. דווקה כאן הטקסט כתוב בכתב יד, והוא לא ממש ברור. בסיפור עצמו אנחנו מבקרים רק בשלושה מקומות, ומוזכרים רק עוד שניים נוספים, בזמן שעל המפה יש כעשרים ישובים אניגמטיים עם שמות לא ברורים.
לאחר מכן ישנו ציור מנקודת מבט אווירית על אחת מהערים בסיפור שנמצאת בתוך גזע עץ. עצמו עיניים ודמיינו עיר עכברית בגזע עץ. אני מדמיין בתים מרובי קומות מדורגים על הצד הפנימי של הגזע עם מדרגות לוליניות וגשרים תלויים. מה אנחנו מקבלים בציור? עיר אנושית לגמרי עם בתים אנושיים של כפר אנושי מימי ביניים. אה. כן. יש למעלה חורי איוורור. זה הפרט היחיד שמזכיר לנו שכל הישוב הזה נמצא בתוך עץ. אף אחד מהמבנים בעיר לא בולט במיוחד, ובציור מפוזרים כל מיני כתובות כמו "אזור מגורים" (בקתאות עם קומה אחת וגג רעפים), "אזור מסחרי" (בקתאות עם קומה אחת וגג רעפים) ו"אכסניה" (בקתה עם קומה אחת וגג רעפים). וואו.
בזוג העמודים שלאחר מכן אנחנו רואים את טירת לוקהבן! המבצר העכברי שחצוב לתוך הסלע! מעוז המשמר! ומה מפורט שיש שם? נפחיה, מטבח, מתפרה, וכוורת. מטורף...
אחר כך מתארים בפנינו כמה מהמקצועות המרתקים שיש לעכברים. הציוויליזציה העכברית כנראה שונה משלנו בכל כך הרבה מובנים, עד שאנחנו חייבים לראות במה הם עוסקים ביום יום כדי שנוכל להבין אותם טוב יותר! והמקצועות האלו הם... סתת אבן, נגר, כדר, אופה ואיכר. אני באקסטזה.
כל הפרטים הקטנים האלו לאט לאט מתחילים להצטבר. יש בספר את כל מה שהבטיחו לי בדוגמיות מיום הקומיקס בחינם - קרבות מרתקים, ואומנות יפייפיה, אבל לא יותר מזה. לא רק על אלו קומיקס אמור להשען.
הייתי יכול להמליץ על האוגדן בתור קריאה קלילה ומשהו יפה לבהות בו, אבל אני צריך להסתייג מכך כי המחיר לא מצדיק זאת. יש ספרים יפים באותה מידה, אם לא יותר, עם עלילה טובה יותר, במחיר זול יותר.
אני ממליץ על הספר רק במקרה המאד ספציפי בו יש לכם חיבה עזה לעכברים מצויירים, העלילה לא חשובה לכם, ויש לכם מספיק כסף רק בשביל אומנות יפה. כלומר אני ממליץ על Mouse Guard רק עבור מנהלים בכירים בחברת דיסני.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה