יום חמישי, 26 באפריל 2012

בורקסונים 1 - חתולים על סירת פדלים

שבוע שעבר תומי, שיראל, ועבדכם הנאמן יצאנו שלושתינו לעבר מתחם הסינמה סיטי בצומת גלילות על מנת לצפות בסרט החדש - חתולים על סירת פדלים.
כשראינו את הטריילר בפעם הראשונה, ישר ידענו שזה סרט שצריך לראות. מבחינתי לפחות, הדברים הכי קרובים שראיתי בארץ למשהו מהסגנון של חתולים על סירת פדלים זה מספר סרטי חובבים שראיתי בהקרנות מצומצמות בסינמטק ובכנסים שונים. סקרנותי התעוררה מיד. היה מעט מאכזב לגלות שהסרט זכה לתפוצה כל כך מוגבלת - המקום היחידי שהקרין אותו ביום שישי בערב, הזמן הכי פופולארי לצאת לאקרנים, באזור המרכז היה סינמה סיטי - מקום מעט רחוק בשבילנו, אבל לא רחוק מספיק כדי שנוותר על החוויה.
אספתי את חבריי והתגלגלנו את המקום המיועד. טעמנו מיני מאכלים אקזוטיים ומשונים, ונכנסו לאולם. הוא היה מלא, פרט ששימח אותי, אך קטן - שש שורות בלבד. נו טוב, הקרנה זאת הקרנה. התיישבנו, והסרט התחיל.

לוגו של חברת ההפקה "צ'אק צ'אק צ'אק" שנראה כאילו ילד בן 10 צייר אותו במחברת חשבון.
זה בהחלט הולך להיות סרט מעניין.
הגירסה של זיקני צפת למה אתה עושה כשאתה קם בבוקר, והכותרת "1994". ילד רוכב על סקייטבורד.
זה בהחלט הולך להיות סרט מאד מעניין!
ללא הפקסה, וכ-90 דקות מאוחר יותר, האורות דלקים. הקהל התחלק לשני חלקים - אלו שלא נשארו עד הסוף, ואלו שנשארו פעורי פה. מחיאות כפיים מחלק מפעורי הפה.
לא נראה לי שיש אדם אחד בקהל שציפה לסרט הזה - לא להתחלה שלו, לא לכל מה שקרה בין הדקה הראשונה לאחרונה, ולסוף שלו. אני אישית - אהבתי. מאד. לא אהבתי את הסרט כי המשחק היה מבריק, או שהבדיחות היו מעולות. בזמן שכל אלו נכונים, את הסרט אהבתי בגלל האומץ שלו. רואים שהוא נעשה בתקציב נמוך - האפקטים זולים, והסט מורכב בעיקר מהאגם הקטן בפארק ובעוד מספר מקומות. אך למרות זאת, הצוות עשה את המקסימום של המקסימום על מנת לקחת את המגבלה הזאת ולהשתמש בה לטובתם. כן, הדם לא נראה אמיתי, אבל הוא גם לא אמור להראות. כן, כשהם אומרים שהם חותרים לגדה הקרובה מי שמכיר את האזור יודע שזו בעצם הרחוקה, אבל זה בסדר, הסט אמור להיות קטן. הכל נעשה על מנת להעביר את תחושת ה"קאמפיות" וה"B-movie" של הסרט.

חתולים על סירת פדלים מנגן על כל המיתרים הנכונים, ומצליח לשלב בצורה הרמונית פארודית אימה, מתח, וישראליות. הפן האחרון מאד מעניין בפני עצמו. למה לבחור בתפוזים ולא בתפוחים? למה לשוט באגם מלאכותי ולא על נהר? עושים כושר. שמשיות. טלפון חוגה. קצביה בסופר. ניתן בקלות ליצור פארודית אימה סטייל אמריקה, אבל זה דורש אשכים אדירים לעשות את זה פה בישראל.

חתולים על סירת פדלים זה לא המלט, ולא מתיימר להיות. המשחק, כמו שהזכרתי, היה מבריק לא כי כל משפט נאמת בפאתוס מושלם ומעורר רגשות. הוא היה מבריק כי הוא היה מדוייק. לכל דמות היה אופי מוקצן במיוחד, וכל שחקן ביצע את התפקיד שלו עד הסוף ללא התפשרויות. מהחנאג', עד הסמוראי. מהילד הפריקי עד למניאק.

הפחד היחיד שלי בנוגע לסרט הוא הקושי שלו להכנס לתרבות שלנו. לסרט קאלט אחר, מבצע סבתא, היה יחסית פשוט - המוטיבים הארצישראלים של צבא, קיבוץ, מוות, ואחרים יכול לדבר לאנשים רבים, ולקרב אותם להומור הייחודי של הסרט. לחתולים על סירת פדלים יהיה קשה יותר. כתבתי בהתחלה שחצי מהאולם עזב באמצע. העלמה שישבה לצידי סימסה בזמן הסרט "נו, מתי זה נגמר כבר?". הקהל של הסרט הזה קיים - הוא רק צריך לעשות את הצעד אליו ולצפות בו. לעשות הקרנות מתוכננות, להזמין חברים - פשוט להפיץ את המידע בנוגע ליצירה הקולנועית הייחודית הזאתי.
בגלל כל הסיבות האלו, ההמלצה שלי בסרטון הבורקסונים היא חמה עד מאד - בואו נכנסית את חתולים על סירת פדלים לתרבות המקומית. בואו נראה שיש לנו מקום גם לקאלט טראש דל תקציב מצחיק לא שפוי וביזארי. אני יודע שאני אעשה את מיטב יכלתי. ואתם?

2 תגובות:

  1. איפה אפשר לראות את הסרט?

    השבמחק
    תשובות
    1. הזמן עובר ומקרינים את הסרט פחות ופחות. כרגע אני רואה על פי אתר סרט
      http://www.seret.co.il/movies/s_movies.asp?MID=3578#topHours
      שיש אותו רק בסינמטק שדרות...

      לדעתי שווה להתארגן מספר אנשים, ולבקש מבית הקולנוע, או הסינמטק המקומי שלך להקרין את הסרט.

      מחק