"קשת כפולה" מאת פאול וסקז בראי "יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני" מאת ולטר בנימין

בזמן הלימודים יצא לי לחקור המון נושאים מעניינים שלעולם לא חשבתי שאצתרך ללמוד. כדי לעצב משהו טוב, לדעתי, צריך להכיר את הסגנון, את מושא העיצוב, את האנשים שמאחוריו על בוריים. יצא לי לקרוא המון על ההסטוריה של ג'ון קריספלוסי, על נשים באדיבילדריות, על הסמל של העיר ראשון לציון, ועל מה לא.
העבודה שאני הולך להציג לפניכם, כללה מחקר שביצעתי לא למטרת עיצוב מוצר כלשהו, אלה בשביל ניתוח אסטטי, על פי הפילוסופיה של ולטר בנימין, ובאופן ספציפי - שיעתוק טכני.
אני גאה להציג בפניכם - עבודה למוסד אקדמי בישראל על אחד הממים הכי טיפשיים שרצו ברשת בשנים האחרונות. בבקשה.

בחודש ינואר של שנת 2010 יצא פאול וסקז (Paul Vasquez), הידוע בכינויו "יוסמיטיבר", ממפתן ביקתתו שבהרים וראה תופעת טבע לא כל כך נדירה, אך מרשימה ביופיה – קשת כפולה. לפתע הרגיש הארה רוחנית, ושכוחות הטבע והיקום קוראים לו להפיץ את המראה הנפלא הזה עם שאר העולם. במהירות הוא שלף את מצלמתו הדיגיטלית וצילם את הקשת הכפולה. בזמן הצילום, לא יכל וסקז שלא לשפוך את רגשותיו העזים לנוכך איתני הטבע¹.

בסרטון, שאורכו 3 דקות ו-30 שניות, אנו שומעים את וסקז קורא קריאות שמחה וצהלה, מתפעל מצבעי הקשת הכפולה, ובסופו של דבר פורץ בדמעות של אושר. מדובר באירוע מרגש לכל הדעות.

עוד באותו היום הועלה הסרטון לעמוד היו טיוב האישי של פול וסקז בוא הוא מתעד את חייו במאות סרטונים קצרים אחרים. במשך חודשיים תמימים צבר הסרטון רק מאות צפיות, מספר זעום עבור סרטון יו טיוב. כאשר יום אחד איש הבידור ג'ימי קימל שיתף את הסרטון דרך הטוויטר שלו², אלפי אנשים נכנסו לצפות בו. האלפים הפכו לרבבות, הרבבות למאות אלפים, וכיום, לאחר יותר משנה וחצי שהסרטון באוויר, הוא נצפה יותר מ-28,000,000 פעמים.

הסרטון המקורי של פאול וסקז עבר מספר גלגולים על ידי אנשים שונים. הבולט ביותר מביניהם הוא הרמיקס "שיר קשת כפולה!!" של הקבוצה המוזיקלית שמויוהו (Schmoyoho), שגם היא, כמו יוסמיטיבר, מפרסמת את שיריה באופן אקלוסיבי ביו טיוב³. השיר לקח את קולו של וסקז ועיבד אותו באמצעים אלקטרוניים לקול מוזיקלי. בתוספת מנגינת רקע קליטה ומונטאז' ויזואלי, נוצר סרטון פופולארי כמעט כמו הסרטון המקורי, עם יותר מ-25,000,000 צפיות.

השיר של שמויוהו עבר גם הוא גלגולים שונים. החל מעיבודים מחודשים של זמרים ונגנים אחרים, ועד החלפת המונטאז' בהנפשות דמויות שונות כך שישרו בעצמן את השיר המקורי. כמו כן, רמיקסים אחרים, עריכות, מוצרים נלווים, ציורי מעריצים ועוד החלו לצוץ בכל קצוות האינטרנט. מדובר בהצלחה מוחלטת. בעקבות הפרסום פאול וסקז הופיע בפרסומות, תוכניות אירוח ובסרט⁴.

המהפכה שהתחוללה בעבר בעיתונות, בה יותר ויותר אנשים הרגישו עצמם כעיתונאים והפיצו שלל כתבי עט במגוון תחומים והפיצו את דעותיהם, מתגמדת כיום לנוכח מהפכת האינטרנט. עוד משחר הרשת, המרחב הוירטואלי היה חופשי. כל עוד היו למשתמש את האמצעים הבסיסיים לצרוך את האינטרנט, הוא גם היה יכול לשנות אותו, ולנכס חלק ממנו אליו. יומני רשת, אתרי נישה וגלריות וירטואליות עיצבו את האינטרנט לצורה שאותה אנו מכירים כיום, ללא אותם שומרי הסף של האומנות ותאגידי ענק המממנים אומנים מפורסמים.

לפני מספר שנים, כתוצאה מההתקדמות הטכנולוגית, ניתן לכל אדם, אשר ברשותו ציוד בסיסי בלבד, להעלות לאינטרנט קטעי וידאו, ולשתף אותם עם אנשים מכל רחבי העולם באופן מידי. כתוצאה מכך, היתשתשו הגבולות בין שחקן תיאטרון, קולנוע, וניצבים המגלמים בעצם את עצמם. מדובר על סרטונים ויראליים, עם עריכה מינימאלית, ללא תפאורה, מיכשור נראה, בדרך כלל הצגת יחיד וללא פולחן האישיות שנוצר מהתערבות המערכת ההוליוודית.

סרטון הקשת הכפולה של וסקז הוא דוגמה מעולה ליכולת הרשת להעלות אדם אנונימי לגמרי לתהילה וירטואלית, תוך זמן קצר, תוך שימוש בכל הטכנולוגיות הקיימות ברשת – כגון רשתות חברתיות, איזוכרים בבלוגים של משפיעי דעת קהל, ראיונות וירטואליים, ועוד.

בחיבורו משנות ה-30, ולטר בנימין מצטט את פול ואלרי: "כמו שניע יד כמעט לא מורגש מביא מרחוק מים, גאז וזרם-חשמל לדירותינו כדי לשרת אותנו, כך יועמדו לרשותנו תמונות או סדרת צלילים, שיופיעו בהינף יד קל, כמעט מתן אות, וגם יעלמו באופן דומה."⁵ אני מאמין שבתקופתו הוא לא היה מודע לרמה הניבואית של ציטוט זה. בוודאי חשב שמדובר על הקרנת סרטים בצורה ביתית.

כיום המילים האלו נכונות מאי-פעם: הינף היד הקל הוא לחיצה על כפתור העכבר, מתן האות הוא הפרוטוקולים מהם בנוי האינטרנט, וסדרת התמונות והצלילים העומדת לרשותנו במרחק זעום זה היא כמעט אינסופית. לא רק זאת, אלה שגם אותם תמונות וצלילים הם אפילו לא דבר מוחשי כמו פילם או תקליט, אלה מידע טהור שזורם כזרם חשמלי בפסי הרשת. ניתן להגדיל ולהגיד גם שאותו עותק של מידע אפילו לא נשמר בכונן המחשב של הצופה, אלה נפלט על המסך ומתוך הרמקולים, ונעלם כלעומת שבא. נראה שהגענו לרמת השיעתוק המכני המושלם – כזה שמגיע למליוני אנשים באותה צורה ופורמט, ובאופן סימולטני ורב מיקומי.

אם היינו חיים בכל תקופה קודמת בזמן, מעולם לא היינו שומעים החוויה מעוררת החושים שהתרחשה מעל ההרים באזור נידח בארצות הברית. יצירת האומנות המקורית, במקרה שלנו הקשת הכפולה עצמה, היתה שייכת לכאן-ועכשיו של אותו בוקר. ההילה הטבעית שלה, והחד פעמיות של האירוע גרר את פאול וסקז להתחבר אליה רגשית, ובכך לבצע את פולחנו. חלק מפולחן טבע זה הוא צילום ותיעוד. למרות כל הרגש המתפרץ בסרטון, בזמן העלתו לאינטרנט, לא ניתן להגדיר אותו כיצירת אומנות. שהרי, ההילה הטבעית של הקשת הכפולה לא נשמרה בזמן השיעתוק הטכני. בראיונות שונים סיפר וסקז כי הצבעים שראה ממפתן הביקתה היו עזים, ואילו בתיעוד המצולם ניתן לראות קשת אפרפרה רגילה למדי, אם כי כפולה⁶.

הדרך שבה סרטונים ביו טיוב (ובאינטרנט באופן כללי) נהפכים ליצירה של פולחן הוא על ידי שיתוף. ישנה חשיבות רבה למספר הצפוית, ולכמות ההמלצות החיוביות – ככל שיותר אנשים ישתפו את הסרטון בעזרת רשתות חבריות, בלוגים, סרטונים אחרים וכד', כך המודעות אליו תגדל. מכך הסרטון עצמו מקבל הילה משלו, הנפרדת מההילה המקורית של הקשת הכפולה. יצירת האומנות שאנשים מביאים את עצמם לצפות בה היא לא תופעת הטבע, אלה הז'ואקסטפוזיציה שבין טכניקת הצילום הפשוטה, הקשת כמשהו יפה, אך יותר מהכל, פאול וסקז עצמו. אנחנו, כצופים, מקבלים סוג של הנאה לראות את התפרצות הרגשות המתועדת. אנו צופים בצופה. שיעתוק של משעתק.

וכמו כל יצירת אומנות שנצרכת על ידי תרבות ההמונים בתקופה המודרנית, מתקבל הפולחן. אך בניגוד לתקופות עבר, כאן התגובה הפולחנית היא מידית. אנו עדים לכך דרך הפארודיות, הרמיקסים, ושאר האמצעים שקהילת הרשת הוירטואלית מצאה לנכון להביע בעזרתם, תוך זמן קצר מההתפרצות הפרסומית של הסרטון, את אהבתם ליוסמיטיבר. יצירה, כגון קשת כפולה, העבורת פולחן כזה באינטרנט, נקראת "מִם" (meme). מם הוא יחידת מידע תרבותית המשתכפלת ממאגר מידע אחד לשני, ובכל פעם יכולה לעבור מספר שינויים⁷. באינטרנט הפיכת יצירה למם היא סוג של ביטוי לאהבת היצירה, שכן המשתמש מעוניין שאנשים אחרים יהנו גם הם, ובדרכים חדשות. ללא הקהל, לא היתה ליצירה כל ערך, וללא היצירה לא היה קהל. השיעתוק והעיבוד מחדש עצמאי יותר מאשר המקור.

לסיום, למרות שעל פניו ניתן לחשוב שסרטון הקשת הכפולה של פאול וסקז הוא שום דבר מעבר לאדם מעט מתלהב ברואו מחזה טבעי, כאשר הוא נלקח בקונטקסט של האינטרנט, נוספים לו נדבחים חדשים ומעניינים. אנחנו חיים בזמנים מעניינים (אם ניקח דווקה את המשמעות החיובית של הביטוי הסיני העתיק), בהם באמת לכל אחד יש לא רק את הזכות וההזדמנות התיאורתית להחשיב את עצמו אומן, אלה גם שרבים וטובים סוף סוף גם מנצלים זכות זאת.

כאשר קוראים את דבריו של ולנטר בנימין כיום, לא ניתן שלא למשוך את ההקבלות הרבות בין הקולנוע (מדיום חדש יחסית בשנות ה-30), לבין האינטרנט וכוכבי יו טיוב (מדיום חדש בשנות ה-2000). בתקופה ההיא בוצעו ניסויים סינמטיים בשטח בזמן שהפילוסופים התדיינו אם התמונות הנעות האלו הן אומנות, ובתקופתינו אנחנו שואלים את אותן השאלות בהקשר של קשתות כפולות.

בענין הקולנוע, ההסטוריה והקהל הכריעו. לדעתי האישית, אין שום סיבה מדוע זו לא תהיה התוצאה גם במקרה שלנו.

הערות:

1. Yosemitebear Mountain Giant Double Rainbow http://youtu.be/OQSNhk5ICTI
2. @jimmykimmel http://twitter.com/#!/jimmykimmel/status/17665533038
3. Songify This: DOUBLE RAINBOW SONG!! (now on iTunes) http://youtu.be/MX0D4oZwCsA
4. Double Rainbow http://knowyourmeme.com/memes/double-rainbow
5. בנימין, ולטר, 1996. "יצירת האמנות בעידן השיעתוק הטכני", בתוך: מבחר כתבים - כרך ב': הרהורים, תרגם: דוד זינגר, הקיבוץ המאוחד, עמ' 158.
6. Double Rainbows on YouTube: Exclusive Video Interview with Hungrybear9562 http://www.cbsnews.com/8301-504464_162-20009939-504464.html
7. מם http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9D

עדכון 26/7/11: קיבלתי על המאמר הזה את הציון 94. מסתבר שהוא יותר טוב ממה שחשבתי!