המרקיז, מאת גיא דייויס (Guy Davis) בהוצאת Dark Horse, הוא אוגדן קומיקס הכולל בתוכו סיפור ארוך בעל מספר פרקים המציג לנו לראשונה את דמות המרקיז, ועוד שני סיפורים קצרים יותר על המשך מעלליו של הדמות. האוגדן יצא ב-2003, והוא יהיה הראשון מבין 4 או 5 אוגדנים. בימים אלו דייויס עובד על השני.
כשאני קונה קומיקס, אני בדרך כלל בא לקנות את הכרך הבא בסדרות הקבועות שלי, ועוד איזה משהו חדש. תמיד לגוון. הפעם ההיא לא באתי לקומיקאזה עם ידיעה מה אני רוצה, אז שאלתי להמלצת המוכר. הוא המליץ לי על המרקיז, שלא הכרתי קודם. לא היה לי מושג על מה זה, וההסבר היה קצר ונטול ספויילרים. מנסיון קודם, סמכתי על המוכר, אז רכשתי. אני יכול להגיד בשמחה שלא התאכזבתי!
המרקיז הוא שילוב של אימה/חקירה/מותחן-פסיכולוגי/פסודו-היסטורי. נשמע מבלבל, אבל הנה ההסבר (בלי ספויילרים) - הדמות הראשית היא וול דה גול. חייל לשעבר במסעות הצלב, אינקוויזיטור לשעבר, ו... משהו לא ממש מוגדר בהווה. רוב העלילה מסופרת דרך קריינות שלו. הוא חי בעיר וניסל, מין סוג של עיר צרפתית מהמאה ה-16 שהכנסיה מטילה על תושביה אימה ופחד מהשדים והגיהנום מצד אחד. אך מצד שני לתושבים יש אפשרות ללכת באופן חופשי להיכל מסוגר בו הם יכולים לפרוש את החטאים שלהם - משמע לעשות בכל מעשה נלוז ושפל שבא להם. העיר היא פרי דמיונו של דייויס, והדת השולטת היא מין סוג של נצרות שלא קיים בעולם שלנו (בגלל זה הפסודו-).
יום אחד מתחילות לצוץ הגופות. חלקן מחוררות בכדורים ומשוספות, חלקן נמחצו למוות... מיתות משונות. למשרד האינקוויזיטור ולמשמר העיר יש תיאוריות שונות לגבי מה קרה. לא אספר לכם מעבר.
המרקיז מצוייר מעולה. שחור-לבן עם משטחים מנוקדים בצפיפות בשביל אפורים. הקווים לא מושלמים בכוונה, אבל עדיין מלאי פרטים כך שניתן להנות מהעיר העשירה שדייויס המציא. שום בניין שם לא קיים במציאות, אבל עד שלא בדקתי שהעיר הזאת לא היתה קיימת, הייתי בטוח שכן. כל חלק נראה ומתוכנן בקפידה. השימוש בשחורים ובאפורים בדמות המרקיז מעולה. כל הדמויות מזוהות בקלות, והטקטס, למרות שנכתב בכתב יד טיפה צפוף, ברור וקריא.
כל דמות מקבלת את המקום והבמה שלה להתפתח, ומביאה יחד איתה חלק מהעולם. לכל אחת יש מניעים, היסטוריה, רצונות, התלבטויות... כשקראתי הרגשתי קשר עמוק עם דמויות מסויימות והבעתי עיניין אישי בהן ובהצלחה שלהן. הקאסט הוא גם לא הקאסט הרגיל של קומיקס שחלקו הגדול כולל סצינות אקשן - אין צעירים שריריים בחליפות צמודות. אין נשים יפות תואר במידה שלא תאמן. כולם מבוגרים שאני לא אגזים אם אכתוב שהן כנראה בגילאי 50+.
השדים והשטנים בנויים בצורה מקורית, והזכירו לי במידה מסויימת יותר מפלצות בסגנון משחקי מחשב כמו Dead Space - הרבה זרועות, גוף שומני מגעיל, מליון שיניים... בכלל לא קרוב לכנפי עטלף וזנב עם קלשון.
העלילה עצמה של הסיפור הארוך (שהיא בת'כלס סיפור origin) פשוט מעולה. עד חלק ממש מתקדם עדיין שאלתי את עצמי אם מה שאני קורא באמת קורה, או אם הכל זה דמיוני. לא יכלתי להוריד את הספר מהידיים בקטעים מסויימים וכמעט פיספתי את התחנה לרדת מהאוטובוס. קשה לי לדבר על העלילה בלי ספויילרים, אבל ניתן בקלות לראות במרקיז מוטיבים ספרותיים עמוקים. אני מאמין שאני יכול לדבר הרבה על מוטיביי המסיכה, האמונה, נצרות, אובז'קטיביזם ואמפיריזם, פסיכוזה ועוד שלל דברים שהספר מעלה. היו לי כמה התאכזבויות קטנות בקשר לניצול של העלילה בנוגע לקידום הסיפור הכללי, אבל אני לא אעלה אותן כאן.
העימוד של הפאנלים מעולה - תמיד ניתן דגש על מה שצריך. קיימת חוקיות בסידור הפאנלים, והחוקיות הזאת גם תמיד יודעת איפה להשבר בשביל העלילה. השימוש במדיום מרהיב ומפתיע, אבל אני לא ארחיב על כך כדי לא להרוס.
כל דמות מקבלת את המקום והבמה שלה להתפתח, ומביאה יחד איתה חלק מהעולם. לכל אחת יש מניעים, היסטוריה, רצונות, התלבטויות... כשקראתי הרגשתי קשר עמוק עם דמויות מסויימות והבעתי עיניין אישי בהן ובהצלחה שלהן. הקאסט הוא גם לא הקאסט הרגיל של קומיקס שחלקו הגדול כולל סצינות אקשן - אין צעירים שריריים בחליפות צמודות. אין נשים יפות תואר במידה שלא תאמן. כולם מבוגרים שאני לא אגזים אם אכתוב שהן כנראה בגילאי 50+.
השדים והשטנים בנויים בצורה מקורית, והזכירו לי במידה מסויימת יותר מפלצות בסגנון משחקי מחשב כמו Dead Space - הרבה זרועות, גוף שומני מגעיל, מליון שיניים... בכלל לא קרוב לכנפי עטלף וזנב עם קלשון.
העלילה עצמה של הסיפור הארוך (שהיא בת'כלס סיפור origin) פשוט מעולה. עד חלק ממש מתקדם עדיין שאלתי את עצמי אם מה שאני קורא באמת קורה, או אם הכל זה דמיוני. לא יכלתי להוריד את הספר מהידיים בקטעים מסויימים וכמעט פיספתי את התחנה לרדת מהאוטובוס. קשה לי לדבר על העלילה בלי ספויילרים, אבל ניתן בקלות לראות במרקיז מוטיבים ספרותיים עמוקים. אני מאמין שאני יכול לדבר הרבה על מוטיביי המסיכה, האמונה, נצרות, אובז'קטיביזם ואמפיריזם, פסיכוזה ועוד שלל דברים שהספר מעלה. היו לי כמה התאכזבויות קטנות בקשר לניצול של העלילה בנוגע לקידום הסיפור הכללי, אבל אני לא אעלה אותן כאן.
העימוד של הפאנלים מעולה - תמיד ניתן דגש על מה שצריך. קיימת חוקיות בסידור הפאנלים, והחוקיות הזאת גם תמיד יודעת איפה להשבר בשביל העלילה. השימוש במדיום מרהיב ומפתיע, אבל אני לא ארחיב על כך כדי לא להרוס.
אם יש דבר אחד שעיצבן אותי בספר עד לרמה של גיחוך, זה סגנון הכתיבה. תקופה כזאת עשירה של שפה כמו הרנסנס (תחשבו על שייקספיר) קוראת לשימוש במליון מילים נרדפות, משלב גבוה וכד'. מכירים את הסיפור שד"ר סוס התערב עם מישהו שיוכל לכתוב ספר ילדים בפחות מ-50 מילים, ומזה יצא Green Eggs And Ham? אז אני יכול לדמיין את גיא דייויס מתערב עם מישהו שיוכל לכתוב קומיקס ממש מעולה ומותח בפחות מ-500 מילים. יכול להיות שתגיעו למצב שלא תוכלו יותר לקרוא מילים מסויימות כמו Sin, devil, hell, pious, ministry... אם איי פעם יכתבו פארודיה על המרקיז, בטוח יצחקו על זה.
הספר מעוצב יפה עם עמודים שחורים מלאים המפרידים כל פרק ופרק ונותנים פאוזה מעולה. אני לא זוכר כמה הוא עלה, אבל מה שמקבלים עבור המחיר הצדיק כל שקל - סיפור אחד מאוד ארוך ומספק, שני סיפורים יותר קצרים שמראים צדדים שונים של הדמויות, ובסוף חלק דיי ארוך על "מאחורי הקלעים" עם סקיצות, עמודים שהוחלפו, האבולוציה של עיצוב הדמויות, ועוד כמה עמודים שלמים של קומיקס שהיווה את ההקדמה המקורית של החוברת הראשונה. בקיצור, אתם מחזיקים בידיים שלכם באוגדן אחד כל מה שיצא איי פעם עם דמות המרקיז.
בקיצור - מומלץ בחום לכולם. למי שאוהב מתח, אקשן, פסיכולוגי, תקופתי וגם מעט אימה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה